ארומתרפיה ותרומתה לבריאות האדם
ארומה- ריח, תרפיה- ריפוי. הענף ההוליסטי היחידי בו ניתן לטפל בבעיות הנפש והגוף באמצעות הרחה בלבד הוא ארומתרפיה. השמנים נכנסים דרך האף והאדים שחודרים עוברים אל הדם ולריאות.
האדים פועלים כאיתות שעובר דרך המערכת העצבית למערכת לימבית שבמוח. טיפול בהרחה מתאים מאוד לטיפול בבעיות הקשורות בנפש, ואף לבעיות כמו כאבי ראש, מיגרנות, בחילות..בארומתרפיה ניתן לטפל לא רק בהרחה אלא גם בטיפול דרך העור או בבליעה (לא כל השמנים).
ארומתרפיה מקורה מהרופא אבו עלי אבן סינא אשר היה במקצועו רופא ותיאר מאות צמחים כגון: לבנדר, קמומיל. בנוסף כתב טכניקות עיסוי, תזונה וניקוי הגוף מרעלים, אבן סינא המציא את שיטת זיקוק באדים.
דמות נוספת שנתנה חותם לא פחות חשוב בארומתרפיה הוא רנה גאטופסה שקבע את המונח "ארומתרפיה" כאשר נחשף לשמן הלבנדר בעת עבודתו כאשר ידו קיבלה כוויה והוא שם אותה בקערת לבנדר שהייתה לידו ובעצם הכוויה נרפאה.
שמנים ארומטיים יכולים לעשות פלאים. אך ישנם בשמנים רכיבים פעילים שחלקם לא יתאים לאוכלוסייה מסוימת.
אז שתדעו למי לא מתאים לטפל וכמובן שיש שמנים שבטוחים לשימוש ואיתם אין בעיה.
- אנשים שחולים באפילפסיה לא יוכלו להשתמש בשמנים בעלי ריח חזק מאוד.
- בהריון בטרימסטרים מסוימים או נשים שנמצאות בטיפולים הורמונליים כדי להיכנס להריון שמנים עלולים לנטרל את השפעת ההורמונים.
- אנשים שלוקחים סטרואידים מכיוון שהם מתקבעים בגוף ושמנים עלולים לקבע אותם עוד יותר.
- חולים במחלות שונות כגון: סרטן, חולי דיאליזה, מושתלי איברים מכיוון שכל השמנים מחזקים את המערכת החיסונית וחולים מסוימים יקבלו תרופות שעושות את ההיפך וזה עלול ליצור התנגשות.
כפי שכבר הזכרתי קודם לכן טיפול בשמנים ארומטיים דורש זהירות גם בשל החומרים הפעילים שבהם. לכן עלינו להתייחס לכמה גורמים:
רעילות בשמנים - עלולה לנבוע מרכיבי השמן וחומרים פעילים אשר חודרים למחזור הדם. מינון מוגזם, בליעת שמנים אסורים או לקיחת שמנים לאנשים שבסיכון בשל הסיבות שהזכרנו קודם לכן. גם אחסון בתנאים שאינם טובים או שימוש בשמן שאינו בתוקף עלול לגרום לבעיה.
גירויים בעור או ברקמות ריריות- ישנם חומרים פעילים בשמנים שעלולים לגרום לגירויים.
תגובות אלרגיות - ישנם אנשים רגישים ובעלי אלרגיות ידועות מראש. שמנים מסויימים עלולים לגרום לאלרגיות.
שמנים פוטו-סנסטיביים - שמנים שמכילים קומרינים ומורידים את ההגנה הטבעית של העור. אלו שמנים שאסור להשתזף עמם או לצאת איתם כלל לשמש. מותר ורצוי להשתמש בהם שאנחנו נמצאים במקום סגור או בחורף או בלילה. כאן מדובר על מריחה כמובן. אם תרצו להריח שמן כזה כדוגמת שמן התפוז- זה בסדר גמור.
בתחום הארומתרפיה משתמשים המון בשמני בסיס צמחיים כגון: שמן זית, שמן קוקוס, שמן שקדים, שמן חוחובה, שמן נבט חיטה ועוד.
באמצעות שמנים אלה אנו מדללים את כמות השמנים הארומטיים ובכך עוזרים לפזר את השמן הארומטי על פני שטח גוף גדול ולצמצם גורמי סיכון (בטיפה אחת של שמן יש יש 10-50 גרם של צמחים).
שמני בסיס מופקים בכמה שיטות וחשוב לדעת שאיכותם נמדדת על פי כמות חומצות השומן החיוניות שבהם, ויטמינים מסוימים, וסוגי הפקת השמנים.
שמנים מופקים בכבישה קרה, זיקוק, וכבישה חצי קרה.
חשוב לדעת ששיטת הזיקוק היא המסוכנת ביותר ובה אין חומרים חיוניים אלא רק קלוריות, השמנים הללו באיכות נמוכה מאוד כי הזיקוק ב-360 מעלות בעצם הורס את הרכיבים החיוניים בצמח.
כמובן שלכך יש השפעה על גופינו, יש לזכור שהשומן שהוגף משתמש בו בונה את מעטפת התא וצריכה של שמן מזוקק הורסים את התאים ובכך חושפים את גופניו לרדיקלים חופשיים ועלולים לגרום לסרטן ולמחלות.
השיטה שהכי מומלצת עבור השמנים היא שיטת הכבישה הקרה.
מי מאיתנו שקונה הרבה שמן זית יודע ששמן זית טוב הוא שמו זית מכבישה קרה מעולה.
כמובן רצוי אורגני אם משתמשים בו למאכל.
יש לאחסן שמנים בבקבוקים כהים על מנת לשמור עליהם לתקופה של עד שנה וחצי לערך. שמנים עלולים להתחמצן במגע עם האוויר לכן צריך לשמור אותם סגורים במקום קריר ומוצל.
